תולדות הקהילה היהודית
לקהילה היהודית בפראג יש היסטוריה עשירה שמתחילה במאה ה - 10 כשהיהודים התיישבו למרגלות טירת פראג , במקום שהיום נקרא מאלה סטראנה , ולכל המאוחר , במאה ה - 12 התחילו להשתקע בצידו השני של הנהר , לא רחוק מגשר קרל (צ'רלס). היישוב שלהם התרחב לקהילה יהודית ( העיר היהודית ) עם מועצה משלה , מערכת משפטית וממשל עצמי נרחב שהופרד מהעיר הנוצרית. חשוב לציין שהקהילה היתה מורכבת משפע של עושר תרבותי וכלכלי , ושעד חצי המאה ה - 17 ייצגה כרשות המחוזית של כל יהודי צ'כיה. לכן גורלה של הקהילה בפראג היה נקשר עם גורלם של כל יהודי צ'כיה וההיסטוריה שלה היא חלק ניכר מההיסטוריה היהודית בצ'כיה.
במשך מאות שנים חיו היהודים בגטו שבזמנו היה אחד היישובים היהודים הגדולים באירופה. הגטו בוטל בשנת 1848, הרובע המיוחד נהרס ונבנה מחדש כמעט ברובו ולמרות זאת החלק הקטן שנשאר הם כמה מהאתרים הנדירים ביותר באתרים היהודיים ביבשת שנשתמרו והם : בית הקברות העתיק של פראג מתחילת המאה ה - 15, בית הכנסת העתיק ביותר במרכז אירופה - בית הכנסת הישן-חדש , בית העיריה היהודית בסגנון בארוקי, המוזיאון היהודי, שאחרי המוזיאון בירושלים הוא המיוחד והגדול ביותר באוסף פריטיו בעולם כולו. עם הקהילה היהודית נקשרים מאות שמות של ידועים ומפורסמים - רבנים , פילוסופים ואנשי רוח דתיים , היסטוריונים , משוררים ואומנים . מהם נזכר בכמה מן המפורסמים : הוגה האשכנזים של סוף ימי הביניים רבי ליפמן ( המאה ה - 15 ) , הפילוסוף האגדי והמקובל רבי ליווא בן בצאלאל , המכונה בשם לאו ומהר"ל (סוף
המאה ה - 16), פוסק ההלכה הגדול רבי יחזקאל לנדאו , מחבר הנודע מיהודה ( המאה ה - 18 ) והסופר פראנץ קפקא .
כמו כל קהילה גם הקהילה היהודית בפראג ידעה שנים של עליות וירידות , כתור הזהב ניתן לציין את סוף המאה ה - 16 ותחילת המאה ה - 17, במיוחד בתקופתו של הקיסר רודולף השני ( 1576-1611 ) הגטו היה חזק מבחינה כלכלית ואחד ממוסדות החינוך וההשכלה האשכנזיים המרכזי , כמעין בירת החינוך בגלות. פראג הפכה למקום עם בתי מדרש תלמודיים ידועים, מקור ליצירות ספרותיות ולמדע העובד , פעלה בה עיתונות בעיברית ( כבר משנת 1512 ) וגם חברת קדישא במודל מודרני שהפך לדוגמא בכל המוסדות הדומים בעולם האשכנזי , עם האבות המייסדים נמנים רבי אליעזר אשכנזי ( 1512-1586 )- ראש העיר היהודית , יהודי החצר ומממן הקיסר רודולף השני. האיש העשיר ביותר בפראג הפטרון והמקים של הגטו היהודי - מרדכי מייזל (1528-1601 ) והנציג הידוע ביותר של החיים הדתיים בקהילה רבי יהודה לאו. מהאישים הידועים האחרים של אותה התקופה אפשר להזכיר את המתמתיקאי , אסטרונום וההיסטריון היהודי המודרני הראשון דוד גנס ואת הרופא , פילוסוף ואסטרונום יוסף שלום דלמדיגה. כל האישים הנ"ל טמונים בבית הקברות היהודי העתיק .
תושבי צ'כיה ידעו לעיתים קרובות מחלוקות והבדלים אתניים ודתיים והיהודים היו חייבים תמיד להחליט באיזה מן הצדדים לצדד ולעיתים קרובות מצאו עצמם בין הפטיש לסדן. מצב דומה היה גם במאה שעברה במהלך שנקרא אמנציפציה , שבו יהודים ממערב ומרכז אירופה השתחררו מהגטו של ימי הבניים. ליהודים מחוץ לכותלי הגטו חיכו שני לאומים: הצ'כי והגרמני, והם נאלצו לבחור בין שני יריבים חזקים אלו. הצורך לצדד ולהשתייך לאחת מהתרבויות והשפות , גרם לנסיבות והשלכות קשות אך לא תמיד ובכל מקום . השילוב המיוחד של שלושת הלאומים במרחב הקטן במרכז אירופה הצמיח פרי חריג בעולם הרוחני בעיקר בספרות הגרמנית. הספרות הגרמנית בפראג היתה תופעה מיוחדת בעולם הספרותי, בה רובם היו מחברים יהודיים , ביניהם שורה של אמנים יוצאי דופן ילידי פראג כגון פרנץ קפקא , מקס ברוד , פרנץ וורפל , יוהנס אורזידיל, ארגון ארווין קישך ועוד רבים. למרות שהיחסים בינם לבין הקהילה היהודית כמוסד היה פעם ליברלי יותר, השפעתם שייכת לתקופה המפורסמת בתולדות הקהילה היהודית בפראג. היהודים בצ'כיה זכו לאזרחות מלאה בשנת 1867 וזאת למשך שבעים שנה שמתוכם רק עשרים שנים ברפובליקה הדמוקרטית בה היו להם
זכויות ללא הגבלה לחיים ועבודה חופשיים. לא במקרה לקראת סוף שנות ה - 30 פראג הפכה כמו פריז, למקלט לפליטים מרכזי , בעיקר יהודים שברחו מגרמניה ואוסטריה המסופחת לה . במארס 1939 כבשו הנאצים את העיר ובכך התחיל הפרוגרום הגדול ביותר בהיסטוריה שקורבנותיו היו רוב יהודי פראג. כמו בכל הקהילות היהודיות באירופה גם הקהילה היהודית בפראג היתה חשופה לעיתים במידה רבה ולעיתים פחותה לעוינות דתית כלכלית וגם פיזית , עם זאת חשוב לומר שעד לתקופת השואה , לא היה מקרה או תקופה של רצח או טבח בסדר גודל כמו בגרמניה , ספרד , אוקריאנה או אוסטריה . למעט אחד הפרוגרומים הגדולים בפראג בחג הפסח שנת 1389 הוצת הגטו היהודי בו מצאו את מותם 3000 מתושביו היהודים. יהודי פראג גורשו שלוש פעמים מהעיר וזאת ברווח של מאתיים שנה מגירוש אחד למישנהו : 1541-1564 , 1744-1748 , 1941-1945 .
בתחילת מלחמת העולם השניה חיו ברפובליקה הצ'כית 118,000 יהודים . במהלך המלחמה נספו כ - 80,000 במחנות ההשמדה של הנאצים , שמותיהם חקוקים מונצחים בבית הכנסת פינקס בפראג. בתחילת הגירוש למחנות הריכוז בנובמבר 1941 היו 39,995 יהודים מהם שרדו רק 7540 ...
בשנים שלאחר המלחמה ועם הקמת מדינת ישראל הרבה מהיהודים ששרדו עלו לארץ ובשנות הפלישה הסוביטית לפראג בשנים 1968-1969 עלה גל נוסף. בצ'כיה לבסוף נשארו כ - 12,000 יהודים כשהקהילה הגדולה ביותר בעיר הבירה פראג. בכל תקופת המשטר הטוטליטרי בין השנים 1948-1989 , הקהילה
היהודית הצ'כית לא חדלה , למרות התנאים הקשים מאוד תחת פיקוח המשטר לעבוד ולפעול. מלאה את תפקידה הדתי והפכה עם נפילת המשטר ב - 1989 לבסיס מחדש של החיים היהודיים בפראג .
