בית הקברות הישן בז'יז'קוב
בית הקברות הישן בז’יז’קוב נוסד בשנת 1680 כמקום קבורה לחברי הקהילה היהודית בפראג אשר נפטרו ממגפת דבר וגם בעשור השני של המאה ה18מהמגיפה, ובאופן סדיר משנת 1787 עד לשנת 1890, כשנכנס לתוקף איסור קבורה בתוך שטחי העיר. בית הקברות הינו אתר היסטורי חשוב. נקברו בו כ- 40000 איש ובינם מספר רבנים ומלומדים בולטים. הקבר המפורסם ביותר הוא קברו של הר”ר של פראג יחזקאל לנדאו, הידוע גם בשם “נודע ביהודה” (1713-1793). מצבתו שופצה בשנת 1993 (לכבוד היארצייט שלו) יחד עם מצבות אחרות של קרובי משפחתו. קבורים כאן גם אישים יהודיים חשובים אחרים ונציגי תנועת ההשכלה היהודית המודרנית כמו תלמידו של הרב לנדאו, חבר בית דין הרב אלעזר פלקלס (1754-1826), הרופא יונה ייטלס (1735-1806), בנו ברוך ייטלס (1762-1813) או ההיסטוריון דוד פודיברד (1803-1882). מצבות הענק הייצוגיות מסמנות את קברי אנשי העסקים היהודיים הראשונים – יואכים פופר (1721-1795), בני משפחת ירוסלם, פריברם ו-דורמיטצר. מבחינה אמנותית ניתן לעקוב בבית הקברות אחרי ההתפתחות ממצבות מעוצבות בסגנון ברוקו, מצבות ייצוגיות בסגנון אמפיר, מצבות מקושטות ברוח סגנונות היסטוריים עד לצורות רגילות במחצית השניה של המאה ה19. חלקתו המקורית של בית הקברות היתה גדולה יותר מאשר החלק הנגיש והפתוח לציבור כיום. בתחילת שנות ה60 בוטל רובה של החלקה ושונה לגן הצבורי – גני מאהלר של היום. במחצית השניה של שנות ה80 של המאה ה20 נהרס בית הקברות בגלל בניית משדר הטלויזיה של ז’יז’קוב על-ידי המשטר הקומוניסטי, רוב בית הקברות נחפר, מצבות אחרות הופלו ונשברו, ושרידי בית הקברות כוסו באדמה והפכו לגן צבורי. המוזיאון היהודי בפראג קיבל לרשותו בשנת 1999 את שארית החלקה של בית הקברות שנשתמרה ברחוב פיביחובה, כאתר היסטורי. בית הקברות נפתח לציבור בספטמבר 2001 לאחר שיפוצים הכרחיים ועבודות שחזור בסיסיות. כיום בית הקברות נמצא ברשות הקהילה היהודית בפראג
